בשבועות האחרונים אנו – מנהלים מהמגזר העסקי, ההייטק, התקשורת, מנהיגי ארגונים חברתיים, מנהיגי קהילות ורבנים, עוסקים רבות בפעילות לשינוי השיח במדינת ישראל ובקיומה של חברה עשירה בדעות ומאוחדת ביסודות הקיום שלה.
הכלת המורכבות והגיוון תמיד היוותה אבן יסוד במדינת ישראל, וחשוב לפעול בעדינות ובזהירות על מנת לשמר מרקם עדין זה.
אחד הנושאים הרגישים ביותר מיום הקמת המדינה הינו הזהות היהודית והזהות הדתית שלנו.
בשל כך אנו קוראים לפתור מחלוקות חברתיות באמצעות שיח, ולא באמצעות חקיקה ופסיקות, אשר באופן ישיר או עקיף מביאים לכפיה דתית או אנטי דתית.
לקראת ימי הפסח, לאחר תקופה קשה של שסע חברתי שלא ידענו כמותו, נחקק חוק החמץ. הנסיבות שהביאו מלכתחילה לצורך בחקיקתו מצערות וטוב אילו נסיבות אלו לא היו באות לעולם. לא כך נכון לנהל דיון על הזהות שלנו.
אנו קוראים במשותף לכל חלקי החברה, שלא להפוך חוק זה למוקד שסע נוסף ולהמשיך לנהוג בתבונה, ברגישות והתחשבות הדדית כפי שהצלחנו לפעול במרבית הפסחים מיום הקמת מדינת ישראל. בלי אכיפה של ההלכה הדתית במרחב הציבורי מחד גיסא, ובלי התרסה של מעשי ״דווקא״ הפוגעים ברגשות הציבור המסורתי המקפיד על ההלכה. אלא ברגישות ובהתחשבות מכל הצדדים.
נמשיך לפעול להכלה, כבוד הדדי, סובלנות ואחדות
ובאנו על החתום: